קראו עוד לרגל היום העולמי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, שתי נשים טרנסיות הסכימו למסור לנו את עדותן בנוגע לזהותן הטרנסית. מילה יקרה נגד האפליה שהם סובלים. בשנת 2022, מספר המקרים של טרנספוביה גדל ב-35% בהשוואה לשנת 2020, על פי דוח SOS Homophobia. מאז גיל 6, ליאונור גליברט הרגיש כמו אישה: "בשבילי זה תמיד היה ברור מאליו, משהו טבעי ופשוט. זה הסתבך כשהבנתי שהטרנזיות הזו לא מקובלת על העולם שבחוץ".
אלו אמירות מוזרות, כאילו איננו נשים אמיתיות.
בגיל 36 היא מעצבת תלבושות ונוחה בעור שלה. בריונות תמיד הייתה חלק מחייו: "בבית הספר, עבור חלק, הייתי ילד נשי מדי, או לפעמים ילדה. ככזה, חוויתי הרבה מיזוגניה. וכשהוכשרתי כמעצבת תלבושות, המורים אמרו שיש "מעצבי תלבושות" ו"מאהבת-לקוחות". אלו אמירות מוזרות, כאילו לא היינו נשים אמיתיות”.
הרהורים טרנספוביים שסופי סבלה בתוך משפחתה כשעשתה את מעמדה רשמי לפני חמש שנים, ולמרות שמצבה מקובל מאוד בעבודתה: "המעבר שלי לא התקבל במיוחד מהמשפחה שלי. לקח להם זמן להודות בזה, והם מיגדרו אותי כגברי במשך זמן רב. אלו מחוות, בורות... זה משתפר, ואני מודעת לכך שלא בגלל זה הם לא אוהבים אותי! גם אני לא דחיתי כמו שחלק מהחברים היו על ידי יקיריהם". ברחוב, בחנויות, בשירותים או אפילו בתוך המשפחה, האלימות נגד טרנסים ממשיכה לעלות, במיוחד בקרב הצעירים. הם משלבים אפליה: חוסר יציבות, בעיות מנהליות, גישה לטיפול ודיור.
כך עולה מהנתונים בדו"ח שפרסמה SOS Homophobia ב-17 במאי, לרגל היום העולמי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. העדויות המפורטות בדו"ח מתארות 1195 מצבי LGBTIphobic בצרפת, עלייה של 5% בהשוואה לשנת 2021. מספר מקרי הטרנספוביה גדל שוב בחדות: +26% מקרים בשנת 2022 לעומת 2021, 35% לעומת 2020.
עלינו להיות בעלי אותן זכויות כמו לאנשים אחרים על פני כדור הארץ.
מקרים שלעתים קרובות מדי הם שם נרדף לאלימות. טרנסים נהרגים, מוכים, אפילו מאורגנים מארבים כדי לתקוף טרנסים, הומואים או לסביות.
מה ליאונור ציין: "גם אם דברים התפתחו לאחרונה ואנשים טרנסים גלויים יותר, זה לא אומר שהבעיה נפתרה. יש בעיה גדולה באופן שבו אנשים תופסים אותנו. מכיוון שאנו בתחילת הנראות הזו, ברגע שאדם טרנסי מופיע בתקשורת, הוא הופך לנציג הקהילה שלנו. אבל כמו שאר האוכלוסייה, כולנו שונים".
היום הזה חשוב, אבל לדברי סופי, "זה לא חייב להפסיק עם היום. מה שאנו מבקשים, כל השנה, הוא סובלנות וטוב לב. חייבים להכיר בנו, וחייבים להיות לנו אותן זכויות כמו אנשים אחרים על פני האדמה הזו". אוולין סאגנט, נציגת SOS Homophobia בלימוז', מעירה על האפליות הללו יותר ויותר כשהיא הולכת לבתי ספר תיכוניים כדי לדבר על העמותה: "במשך כשלוש שנים, השנאה כלפי LGBTQIA+ הייתה יותר ויותר נוראית". לדבריה, שנאה זו יכולה להיות מוסברת במיוחד בכך ש"כשאנחנו מתקרבים לקיצונים, ובפרט לימין הקיצוני, הדיבור משתחרר, ואנחנו כבר לא מתביישים להגיד דברים נוראים".
לדבריה, לכן "חשוב לעזור לטרנסים, ציבור שכבר נחלש מעצם היותם כלואים בגוף שהם לא רוצים, לפגוש את האנשים הנכונים, את הרופאים הנכונים (כי קיים טיפול רפואי לא נכון)".
מרכז ל-LGBTQIA+ אמור לראות אור בקרוב, לקבל את פניהם, ליידע, לתמוך ולעזור לאנשים פגיעים, "אבל גם שירות לכלל האוכלוסייה המחפשת מידע, כמו גם הכשרת אנשים בתחנות משטרה, בבתי המשפט, ב חינוך לאומי". ישנם פתרונות רבים, לקוות שדו"ח SOS Homophobia לא יהיה כל כך "קטסטרופלי" - כפי שמתארת אותו אוולין - בשנים הבאות.
לרגל היום העולמי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, שתי נשים טרנסיות הסכימו למסור לנו את עדותן בנוגע לזהותן הטרנסית. מילה יקרה נגד האפליה שהם סובלים. בשנת 2022, מספר המקרים של טרנספוביה גדל ב-35% בהשוואה לשנת 2020, על פי דוח SOS Homophobia.
מגיל 6, ליאונור גליברט מרגישה כמו אישה: " עבורי, זה תמיד היה ברור, משהו טבעי ופשוט. זה הסתבך כשהבנתי שהטרנזיות הזו לא מקובלת על העולם החיצון.".
אלו אמירות מוזרות, כאילו איננו נשים אמיתיות.
בגיל 36 היא מעצבת תלבושות ונוחה בעור שלה. הטרדה תמיד הייתה חלק מחייו: "בשעה בבית הספר, עבור חלק, הייתי ילד נשי מדי, או לפעמים ילדה. ככזה, חוויתי הרבה מיזוגניה. ושכשהכשרתי כמעצבת תלבושות, המורים אמרו שיש "מעצבי תלבושות" ו"פילגש לתחפושות". אלו אמירות מוזרות, כאילו איננו נשים אמיתיות".
השתקפויות טרנספוביות שסופי סבלה בתוך משפחתה כשעשתה את מעמדה רשמי לפני חמש שנים, ולמרות שמצבה מקובל מאוד בעבודתה: « המעבר שלי לא התקבל היטב על ידי משפחתי. לקח להם זמן להודות בזה, והם הגדירו אותי כגברי במשך זמן רב. אלו מחוות, בורות... זה משתפר, ואני מודעת לכך שלא בגלל זה הם לא אוהבים אותי! גם אני לא דחיתי כפי שייתכן וחלק מהחברים היו על ידי יקיריהם.".
ברחוב, בחנויות, בשירותים או אפילו בתוך המשפחה, האלימות נגד טרנסים ממשיכה לעלות, במיוחד בקרב הצעירים. הם משלבים אפליה: חוסר יציבות, בעיות מנהליות, גישה לטיפול ודיור.
כך מראים הנתונים בדו"ח שפרסמה SOS Homophobia ב-17 במאי, לרגל היום העולמי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. העדויות שנרשמו בדו"ח מתארות 1195 מצבים של LGBTIפוביה בצרפת, עלייה של 5% לעומת 2021. מספר המקרים של טרנספוביה עולה, שוב, בחדות: +26% מקרים ב-2022 לעומת 2021, 35% לעומת 2020.
עלינו להיות בעלי אותן זכויות כמו לאנשים אחרים על פני כדור הארץ.
מקרים שלעתים קרובות מדי הם שם נרדף לאלימות. טרנסים נהרגים, מוכים, אפילו מאורגנים מארבים כדי לתקוף טרנסים, הומואים או לסביות.
מה ליאונור ציין: " למרות שהדברים השתנו לאחרונה ואנשים טרנסים גלויים יותר, זה לא אומר שהבעיה נפתרה. יש בעיה גדולה באופן שבו אנשים תופסים אותנו. מכיוון שאנו בתחילת הנראות הזו, ברגע שאדם טרנסי מופיע בתקשורת, הוא הופך לנציג הקהילה שלנו. אבל כמו שאר האוכלוסייה, כולנו שונים"..
היום הזה חשוב, אבל לדברי סופי, " זה לא חייב להפסיק היום. מה שאנו מבקשים, כל השנה, הוא סובלנות וטוב לב. חייבים להכיר בנו, וחייבים להיות לנו אותן זכויות כמו אנשים אחרים על פני כדור הארץ.".
האפליות הללו, Evelyne Sagnet, נציגת SOS Homophobia בלימוז', ההערות יותר ויותר כשהיא הולכת לתיכונים לדבר על העמותה: " במשך כשלוש שנים, השנאה כלפי LGBTQIA+ הייתה איומה יותר ויותר". לדבריה, שנאה זו יכולה להיות מוסברת במיוחד בכך ש" כשאנחנו מתקרבים לקיצוניות, ובפרט לימין הקיצוני, הדיבור נעשה חופשי יותר, ואנחנו כבר לא מתביישים להגיד דברים נוראים".
לדבריה, זה אפוא " חשוב לעזור לטרנסים, ציבור שכבר נחלש על ידי כלוא בגוף שהם לא רוצים, לפגוש את האנשים הנכונים, את הרופאים הנכונים (כי קיימת התעללות רפואית)".
מרכז ל- LGBTQIA+ אמור לראות אור בקרוב, לקבל בברכה, ליידע, לתמוך ולעזור לאנשים פגיעים, " אלא גם שירות לכלל האוכלוסייה המחפשת מידע, כמו גם הכשרת אנשים בתחנות משטרה, בבתי משפט, בחינוך לאומי". ישנם פתרונות רבים, לקוות שדו"ח SOS הומופוביה אינו כך " קטסטרופלי » – כפי שמתארת זאת אוולין – בשנים הבאות.
"פוסט זה הוא סיכום של ניטור המידע שלנו"
