קראו עוד איך לכתוב את ההיסטוריה של פילוסופיית ההשכלה?
31 במרץ-1 באפריל, 2023, Panthéon Sorbonne University, 12, place du Panthéon, חדר 06 מה שאנו מכנים בצרפתית "פילוסופיית הנאורות" הוא אובייקט שנקבע יתר על המידה מכמה בחינות. מצד אחד, זה תמיד היה נושא אידיאולוגי חשוב שממשיך להופיע בצורות שונות: אנחנו לא מפסיקים לתהות מה מגיע לוולטיר ורוסו, אם זו אכן אשמתם, מה לא בסדר, או אם להיפך אנחנו חייבים תובעים בניצחון את ה"מורשת" שלהם. כתוצאה מכך, קשה לדבר על כך מבלי להידרש מיד לבחור צד במחלוקת בעלת שורשים עמוקים. מצד שני, מדובר בסוגיה היסטוריוגרפית שבה משתלבות דיסציפלינות שונות: פילוסופיה כמובן, אבל גם ספרות והיסטוריה, אם למנות אותן בצורה מאסיבית מאוד. המעברים הללו מתקיימים לעתים בשלווה, לעתים גם בצורה קונפליקטואלית יותר. אבל ייתכן שהם גם לא יתקיימו כלל, והמחקר של חלקם יתפתח אז בבורות לגבי זה של אחרים. השאלה: "כיצד נכתוב את ההיסטוריה של פילוסופיית הנאורות?" "נובע מהתחשבות בשני קווי דיון אלה אשר עצמם מתערבים זה בזה. המטרה היא בהחלט לא למצוא תשובה סופית, או אפילו זמנית, אלא ליצור מרחב שבו אפשר לשאול את עצמנו באופן פרודוקטיבי לגבי מה שאנחנו עושים ומה לא עושים - ואולי גם לגבי מה אנחנו יכולים לעשות. לכן זה פחות עניין של חיבור מונולוגים ויותר של התמודדות עם חסרונות. מאחר שהמטרה העיקרית היא לאפשר חילופי דברים שלרוב נדחקים לשולי המוסדות שלנו, העדפנו, במקום להציב ניתוחים זה לצד זה בצורת קולוקוויום, לארגן ארבעה "שולחנות עגולים" בני שעתיים שיתקיימו במשך יום וחצי. כולם ידברו די קצר (בערך רבע שעה), במטרה להשאיר מקום רב לשאלות שאם הכל ילך כשורה, אמורות להתעורר מעצמן, הן מהדוברים והן מהציבור. דווקא הם, יותר מההתערבויות עצמן, מהווים את לב המפגש כאן. מחילופי הדברים הללו, נוכל לקוות לצאת, לא בהסכמה כמובן, אלא מודעים יותר לנקודות ההתכנסות ולנקודות השונות שלנו (שיכולות למעשה להיות זהות...), וזה כבר יהיה הרבה. שולחנות עגולים אלה מחולקים תחת ארבע כותרות עיקריות שמטרתן לשלב בין נושאים בארבעה צירים עיקריים נפרדים, אך כמובן מתקשרים: 1) דיסציפלינות נפרדות מבחינה מוסדית המיישמות גישות הטרוגניות (פילוסופיה, היסטוריה, ספרות); 2) פריצת נושאים חדשים המשבשים היררכיות קיימות (מגדר ועבדות); 3) החומריות של האובייקטים הנחקרים (פרקטיקות חברתיות, עריכת טקסטים, ניתוח טיעונים); 4) הגיוון ההיסטורי של שפות, מוסדות וחברות שבהן באה לידי ביטוי ה"אוניברסליות" לכאורה של הנאורות (נאורות, תיאוריה, אילומיניסמו וכו').
ראו את פרטי התכנית...
הרשמות…
איך לכתוב את ההיסטוריה של פילוסופיית ההשכלה?
31 במרץ-1 באפריל, 2023, Panthéon Sorbonne University, 12, place du Panthéon, חדר 06
מה שאנו מכנים בצרפתית "פילוסופיית הנאורות" הוא אובייקט שנקבע יתר על המידה מכמה בחינות. מצד אחד, זה תמיד היה נושא אידיאולוגי חשוב שממשיך להופיע מחדש בצורות שונות: אנחנו לא מפסיקים לתהות מה מגיע לוולטיר ורוסו, אם זו אכן אשמתם, מה לא בסדר, או אם להיפך אנחנו חייבים תובעים בניצחון את ה"מורשת" שלהם. כתוצאה מכך, קשה לדבר על כך מבלי להידרש מיד לעמוד במחלוקת בעלת שורשים עמוקים. מצד שני, מדובר בסוגיה היסטוריוגרפית שבה משתלבות דיסציפלינות שונות: פילוסופיה כמובן, אבל גם ספרות והיסטוריה, אם למנות אותן בצורה מאסיבית מאוד. המעברים הללו מתקיימים לעתים בשלווה, לעתים גם בצורה קונפליקטואלית יותר. אבל גם לא ניתן לבצע אותם כלל, והמחקר של חלקם מתבצע לאחר מכן מתוך בורות של אחרים. השאלה: "איך לכתוב את ההיסטוריה של פילוסופיית ההשכלה?" » עולה תוך התחשבות בשני צירי הדיון הללו שבעצמם מפריעים זה לזה. המטרה היא בהחלט לא למצוא תשובה סופית, או אפילו זמנית, אלא ליצור מרחב שבו אפשר לשאול את עצמנו באופן פרודוקטיבי לגבי מה שאנחנו עושים ומה לא עושים - ואולי גם לגבי מה אנחנו יכולים לעשות. לכן זו פחות שאלה של הוספת מונולוגים מאשר של התמודדות עם חוסרים. ככל שמדובר בעיקר באפשרות של חילופי דברים שנדחים לרוב בשולי המוסדות שלנו, העדפנו, במקום להעמיד את הניתוחים זה לצד זה בצורת הכנס, לארגן ארבעה "שולחנות עגולים" בני שעתיים. מקום מעל יום וחצי. כולם ידברו די קצר (בערך רבע שעה), במטרה להשאיר מקום רב לשאלות שאם הכל ילך כשורה, אמורות להתעורר מעצמן, הן מהדוברים והן מהציבור. דווקא הם, יותר מההתערבויות עצמן, מהווים את לב המפגש כאן. מחילופי הדברים הללו, נוכל לקוות לצאת, לא בהסכמה כמובן, אלא מודעים יותר לנקודות המפגש שלנו ולנקודות ההתבדלות שלנו (שעשויות להיות גם זהות...), מה שכבר יהיה הרבה. שולחנות עגולים אלה מחולקים לארבע כותרות עיקריות שמטרתן לשלב דאגות בארבעה צירים עיקריים נפרדים, אך כמובן המקושרים ביניהם: 1) דיסציפלינות מפורקות מבחינה מוסדית המיישמות גישות הטרוגניות (פילוסופיה, היסטוריה, ספרות); 2) הופעתם של נושאים חדשים המטלטלים היררכיות קיימות (מגדר ועבדות); 3) החומריות של האובייקטים הנלמדים (פרקטיקות חברתיות, עריכת טקסטים, ניתוח טיעונים);
4) המגוון ההיסטורי של שפות, מוסדות וחברות שבהן התבטאה מה שמכונה "האוניברסליות" של הנאורות (השכלה, הארה, הֶאָרָה, וכו ').
"פוסט זה הוא סיכום של ניטור המידע שלנו"
