מול רוחות הרוח של הבלתי רציונלי, אנחנו תמיד תומכי המתים
אנחנו תומכי המתים, לא בגלל שאנחנו שומעים את קולם, אלא בגלל שאנחנו מסרבים להכפיף את הידע לאשליות מפתות. המדע אינו יכול להיות תחום של ניסויים "חריגים"; זה, מעל לכל, מרחב של דרישה אינטלקטואלית.
פייר ורמרן, נורמלי ופרופסור חבר להיסטוריה, הוא מומחה במגרב ובעולמות הערביים-ברבריים.
הסוג? זה לא קיים
בעולם שלפני כן ספרות הייתה הדרך להכיר את חייהם של אחרים, לדמיין את חייו, ולחוות את מעלותיו, הגוף, הפנטזיות, התקוות והשאיפות. המורים למוסר ולמעלה לא היו עובדי מדינה ולא פעילים בשכר, אלא הוגים ואמנים שהתחבטו בשאלה האנושית. ספרייה זו עדיין זמינה. אדוני נציג השר, רגע!
אנחנו לא יכולים לעצור את ההתקדמות בהמצאת גורמים ערים חדשים, שנועדו להעיר שוב את החיילים שקצת ישנים מדי. כי זה נכון, מתוך דחיית "מגדר" (בערך מחצית מהנושאים שזוהו בכ-250 הפריטים בדו"ח 2023 שלנו), "גזע", "איסלמופוביה", "הומופוביה", "טרנספוביה", "גרוסופוביה" וכל הפוביות שניתן להעלות על הדעת (חוץ מאלה של עכברים וזוחלים, היחידים שלצערי אני צריך להתוודות עליהם), בסופו של דבר אנחנו מוצאים שהסדרה קצת חוזרת על עצמה... לכן להקת "כבשי המחשבה" המשמימה נאבקת מעת לעת לחדש את משק החי של הקורבנות האומללים של השליטה (קלל את שמך בולט מדי!). והתגלית האחרונה היא הילדים. אֶפרוֹחַ?
הדבר מחייב, מאחר שתקציב האומה נמצא בדיון, ליצור מעטפת ספציפית למאבק בבגרות, שנועדה לקדם התמחות בתשלום של הילדים עצמם, כדי להבטיח טוב יותר שהדיכוי יובן ספציפית שהם עוברים. אלו ישאפו להעיר את ההורים ומעבר לכך את כל המבוגרים למערכת היחסים הרעילה שדחפה אותם להביא ילדים לעולם מבלי לשאול לדעתם.
היום זה תלמיד סיינס פו בן עשרים, פבלו לדאם, שמספר לנו על הטירוף שאחז בבית ספרו במאבקו ב"אלימות מינית ומינית". הוא עושה זאת בטקסט איכותי, Violet Terror, שממש הכרחי לקריאה ושכולנו מקווים לראותו מתפרסם במהירות.
האוניברסיטה, שאמורה להיות מקום של ניטרליות וקפדנות מדעית, נסחפת לעבר פוליטיזציה מדאיגה, כפי שמעידה ההצעה האחרונה של CEPED (CNRS), המאמצת עמדה פרו-פלסטינית מיליטנטית. עמדה זו פוגעת באמינות המחקר ומנצלת את מדעי החברה למטרות אידיאולוגיות. על המוסד האקדמי לשמור על עצמאותו ולהימנע מלהפוך לוקטור של אג'נדה פוליטית.