
בוא נישאר צעירים, בוא נעיר!
אז אנחנו – מתעבי הווקיזם – היינו מונעים על ידי "שנאת אמנציפציה", אם להאמין בכותרת החוברת של פרנסואה קאסט, מול "נוער העולם" אשר – אם נאמין בכותרת המשנה שלו – יעמוד סוף סוף "קום"? עבור האמריקניסט הזה, היסטוריון של רעיונות ובפרט של התיאוריה הצרפתית, "אמנסיפציה" היא מילת המפתח - אבל אמנציפציה ממה, בדיוק? לא נדע, שכן המילה בעצם מתפקדת כסיסמה. כך גם לגבי מילות פטיש אחרות שחוזרות על עצמן בטקסט, ביטויים מקודדים שהוקמו כסימנים של התכנסות לוחמנית: "סטריאוטיפים שחוקים" (לא, הם לא שלו אלא, לטענתו, שלנו), "סטריאוטיפים הטרו-נורמטיביים", "הקצאת מגדר". בלידה", "גברים לבנים", "זכויות קשות או קיצוניות", "בהלה מוסרית", "כוחות שוק", "תקשורת דומיננטית", "הסדר שהוקם", "הסדר החברתי", "האליטות"... שום דבר מלבד מאוד בנאלי, בקיצור - אפילו פופוליסטי בנאלי.








