
ווקיזם או הרפובליקה של הסתירות*
הצגת ספרה החדש של נדיה גירץ, "התעורר, עריצות הקורבן" בהוצאת דוויל.
סעיף זה מאגד את כל הניתוחים המסווגים תחת נושא זה.

הצגת ספרה החדש של נדיה גירץ, "התעורר, עריצות הקורבן" בהוצאת דוויל.

"מלכודת הזהות" של ברנבה מבקרת את האובססיה של השמאל לפוליטיקת זהויות, הסחת דעת מבעיות סוציו-אקונומיות, אזהרה מפני ניאו-ליברליזם וסכנות של ווקיזם מפלג.

כריסטיאן גודין, פילוסוף, מגיב למאמר האחרון ב-Le Monde, שתוכנו בעד טרנסאקטיביות מיליטנטית במכוון.

קתלין סטוק מנתחת את מושג המין והמגדר בביולוגיה ובחברה, מבקרת אקטיביזם טרנס והגנה על בסיס ביולוגי תוך כיבוד הזהות הטרנסג'נדרית.

תקציר ספרה של נטלי הייניך, האם הווקיזם טוטליטרי?

ב"נתיחה של האוניברסיטה", סטפן לוריאן מבקר בחריפות את האבולוציה של אוניברסיטאות בלגיה וצרפת, שהתערערה על ידי מינהל חודרני וסטייה מהמשימה החינוכית והמחקרית.

מאנטי-ציונות ל"יהודימיה", האם אנו עדים להיפוך קורבנות הטמיע יהודים לנאצים? ההתכנסות בין האסלאמיזם הרדיקלי לשמאל הקיצוני והשאלה בחילוניות הרפובליקנית מותירים אותו חוששים.

"האידיאולוגיה התעוררה היא רק שלילה טהורה": קריאת דו"ח של הספר "הבנת המהפכה הערה", מאת פייר ולנטין.

העבודה המוצעת על ידי פאולין אריגי נותרה רלוונטית ושימושית ביותר בזמנים אלה של בלבול אידיאולוגי גדול. יש אפילו מה לברך בגישה.

האם שמתם לב שהעולם המובא למסך בפרסום, בקולנוע או בטלוויזיה דומה פחות ופחות לעולם שאנו מכירים? שמעכשיו, בסיפורת, אנשים לבנים נראים מיוצגים יתר על המידה בין הרעים? שדמויות נשיות הן לרוב סוג של גאונות שלא נתקלות במכשולים, מוכשרות יותר מכל בחינה מעמיתיהן הגברים? ולהפך, שגברים, במיוחד כשהם לבנים ובגיל מסוים, רעילים באופן שיטתי?