לאחרונה, הבחינה הרפואית של סוף השנה באוניברסיטת סורבון פריז נורד הייתה נושא למחלוקת סוערת. כמה שאלות שנשאלו לסטודנטים כללו התייחסויות אידיאולוגיות וגיאופוליטיות שאינן קשורות להכשרה רפואית, כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
למרות שההנהלה הכירה ב"טעויות", היא לא נקטה את מלוא ההסתננות הפוליטית המדאיגה הזו אל המקלט האקדמי שהאוניברסיטה צריכה להיות.
הכללת נושאים כאלה בבדיקה רפואית חורגת מגבולות המקובל. זה חושף חתרנות עמוקה של מטרות חינוכיות שאמורות לקדם אובייקטיביות מדעית, הכשרון ומצוינות, עמודי התווך של התקדמות רפואית. השכלה גבוהה שמה לה למטרה להעביר ידע עובדתי ולעודד חשיבה ביקורתית, מעבר לכל שיקול אידיאולוגי.
במקום זאת, אנו עדים להתערבות מצערת של פוליטיקה ואג'נדות אידיאולוגיות בחינוך, המאיימת על יסודות חברת הידע שלנו. האוניברסיטה חייבת להישאר מרחב למחשבה חופשית, ייצור והעברת ידע, מוגן מלחצים מפלגתיים. סובלנות מעשים כאלה מסתכמת בפתיחת תיבת פנדורה ובסיכון עצמאות ההשכלה הגבוהה ביחס לאידיאולוגיות.
אם התעללויות כאלה יהפכו לדבר שבשגרה ויתפשטו, איזה עתיד למערכת ההשכלה הגבוהה שלנו? האם עלינו לסבול תנועות פוליטיות עם מטרות מפלגתיות המכתיבות את תוכן התוכניות האוניברסיטאיות לרעת הכשרה חסרת פניות של רופאים, מהנדסים, עורכי דין וכד' לעתיד? ? בסופו של דבר, זה עלול לפגוע ברצינות באיכות ההכשרה הניתנת ובכישוריהם של הבוגרים.
לכן חיוני שהקהילה האקדמית בכללותה תתגייס לאשרר בכוח את עקרונות היסוד של יושרה, ניטרליות, עצמאות וחילוניות שחייבים לשרור במוסדות להשכלה גבוהה. עלינו לסרב להיכנע ללחצים חיצוניים מכל מקום שהם מגיעים, בין אם הם פוליטיים, דתיים או אחרים, העלולים להשחית את הסטנדרטים החינוכיים בני מאות השנים שלנו, המוגנים על ידי חופש אקדמי.
מעבר להקפדה אקדמית פשוטה, זוהי אחריות חברתית גדולה הנופלת על הרשויות האקדמיות. עליהם להבטיח את ההכשרה האיכותית ביותר לדורות הבאים, ללא כל צורה של גדוד אידיאולוגי או תעמולה. עתיד ארצנו, כשירות האליטות שלנו, איכות השירותים הציבוריים והפרטיים תלויים בו. לכן אנו שואלים את נשיא אוניברסיטת סורבון פריז-נורד אילו אמצעים הוא מתכוון לנקוט כדי לסנקציה על הפרות אלו ולהבטיח שהן לא יתרחשו שוב.
